יום שני, 8 באוגוסט 2016

אני מרגישה אותך...


אני מרגישה אותך, אדמה שלי!
מרגישה כמו שלא הרגשתי לעולם-
קרובה, חמה, מקבלת, מאפשרת, פוריה, נקיה...
אני רוקדת יחפה על המרפסת- ומרגישה אותך.
את הדשא העסיסי, מלא חיות, שתוף בגשם...
את ההרים המשגעים ביופיים ובעצמתם-
שממלאים את הראיות בחופש מסחרר ומטריף חושים...
את הביטחון שאת משרה. את האיפשור.
את הבית...
ראיתי חיזיון ממש חי: אני במחלאה, לוקחת 2 כלבים.
אחד- מבוגר, שכבר לא קופץ לקראת...
לא מאמין שאושר אפשרי. כמעט לא מאמין. מתפלל בשקט.
אני מחבקת אותו ובוכה.
מעכשיו הכל אחרת. אנחנו משפחה.
והשני- כלבלב צעיר, מבולבל, לומד איך העולם עובד.



והנה - אני מראה לו שיש ניסים
ושאהבה תמיד מנצחת.

אני רוקדת אותך, אדמה שלי.
ורואה סביבי אנשים שאני הכי אוהבת.
את אלה שאני מכירה כל החיים.
את אלה שעוד יכיר...
ליבי פועם בחוזקה
אני מטווה את העתיד

הולכים הביתה
******

באהבה- מרי מאור