דובדבנים

#חיים_בשפע

דובדבנים

התחתנו כשאני הייתי בת 20 ובעלי שעבר היה בן 19 בלחץ ( יותר מדויק- יומיים אחרי שמילו לו 19).

שני ילדים מבולבלים שנצמדו זה לזו כי ככה היה יותר סיכוי לשרוד וזה גם היה הכי קרוב לאהבה - שיכולנו ליצור ולהכיל בשלב זה...

אני הייתי בהריון מתקדם ורעבה כמו זאב- כרוני.

שזה היה בעייתי כי תקציב משפחתי שלנו היה... לא היה.

למירב עצבים שלי לא סתם הייתי רעבה, אלא הייתי ממש מתה לדובדבנים ולנקניק מעושן ( ששניהם היו נדירים בלב רוסיה הריקה מאוכל באותה תקפה, וגם עלו הון)

לצייד אחרי נקניק משפחה שלחה את אבא שלי החתיך ( בנות בכל גילאים גן עכשיו מזילות אחריו ריר, חופשי...) - והוא " פיתה" מוחרת בבית קפה- שקיילפה את הנקניק מסנגבטצ'ים שמחרה - ונתנה לאבא ))))

אפשר להבין אותה, מסכנה...

ודובדבנים...

לא רחוק מהבית בו גרנו- היה שוק.

" שטח אסור", כי היה בו הכל. במחירים חולניים ממש ( כי אמרתי לכם- היה ריק בחנויות).

וגם דובדבנים.

כשכבר לא יכולתי לסבול את הכמיהה- הלכתי לשם וקניתי 4-5 י ח י ד ו ת.

ואכלתי אותם, יחד עם הדמעות של איסורי מצפון....

לפעמים בעלי הנדיב היה מפנק אותי וכסף שהרוויח בעבודות קשות- היה קונה לי איזה 10 ( יחידות)))

ואז היה מסתכל עלי בתערובת של חמלה וקנאה ( הוא בעצמו היה ילד- זוכרים?)

אז הייתי מחלקת חצי- חצי - ואכלנו את הדובדבנים הנחשקים אלה בחייתיות)))

אחרי שנים - שכבר ילדתי את כל ילדיי ומשפחה שלנו הייתה כבר בארץ- חמי, כפרה עליו, הביא לי א ר ג ז דובדבנים מהשוק.

ואמר:" תוכלי כמה שאת רוצה- ועל תתני לאף אחד! את חייבת להשלים את החסר בישביל כל השנים הקודמות!"

ומאז דובדבנים בישבילי- זה לא רק פרי.

זה סמל של אהבה,

שפ שפע, של " מותר לי הכל ולא צריך סיבה"

ושל תחושה להיות נאהבת...

ומה סמל של שפע עבורכם ומאיפה זה הגיע?

שלכם באהבה

מרי מאור