יום שבת, 16 ביולי 2016

ג'ז

ללב יש דרכים שונות להיפתח.
הפעם זה הרגיש כמו דיגדוגים עדינים באזיר הגרון.
דיגדוגים שלאט לאט הופכים לרטט של פליאה...

מוזיקה!

מועדון ג'ז בדאון טאון של דנבר, עם שם אלגנטי ומוכר עוד משנות סבל בבית הספר למוזיקה :
" נוקטיורן". מקום בו החדש והישן ( אבל הפעם קליל, חולף ובא) פגשו אותי פנים מול פנים והרטיטו את הנשמה בהתרגשות.

כנראה זאת דרכו של שלב הנוחכי של חיי: להפתיע בחוויות שלא הכרתי קודם ולעלות מהקרקעית זיכרונות מתקופות שחלפו. אבל הפעם בעדינות, ללא כאב. כתזכורת פשוטה: " נכון. גם זה חלק שלך".

סוף סוף לבשתי את השמלה האדומה המהממת שקניתי עוד שנה שעברה- רק בגלל שאי אפשר היה לא לקנות. לשמלה היה אופי משלה- כריזמטי, עם מלא נוחכות, סקסי ומזמין לפעולה.
כל פעם שפתחתי את הארון ופגשתי מבט נוזפי שלה - עניתי  :" לא עכשיו".
והנה - לבשתי, תוך סערת רגשות , מ -" את פשוט מהממת!" - ועד " את זוכרת, בת כמה את?!" - ובחזרה.
אבל ברגע של ידיעה על תכניות הקשורות למועדון ג'ז - השמלה לא השאירה לי ברירה - והנה אנחנו כאן.

מוזיקה!

אחרי שנרגעה קָקוֹפוֹניָה של מחשבות- התחלתי לשמוע את המוזיקאים.
הגברים לא כל כך צעירים, ששקועים באהבתם.
ללא דרמות מיותרות, ללא פוזות או רצון לעשות שואו...
פשוט יוצרים את זה.
הרמוניה שקטה של צלילים, מגיה שגורמת לכל הסביבה להשתנות
ומרקידה את כל התמונה בה היא נוגעת- בקצב שלה.

אחרי כמה דקות של נגינה, הכל התחיל לנוע בהתאם ליצירה שנשמעה:
גם ג'סטות של אנשים סביב השולחנות,
גם הליכה המנרצת והמושכת של מארחת, המובילה גברים ונשים שנכנסו אל המקומות שלהם,
גם ניצוצות של שייקר הקסוף של ברמן מאחורי דלפק,
גם ריקוד ( כמו מתוך חלום) של אישה בשמלה חשופה, ליד המאוורר ...

והתחושת דיגדוג התחזקה,
ותפאום האמנתי שהכל יהיה בסדר.
שכאן-ממש בנוקדה זאת,  של חופשה המפנקת ומפתיעה - מתנה נדיבה של בורא יחד עם ילדיי,
ברגע בין פעימות הלב,
ברגע בין יבשות, בין דפים של סיפור חיי,
בין  רגעים של אזיבה של כל מה שאני יכולה, מכירה ויודעת- לבין ריק, חוסר ידיעה מוחלט,- 
הכל הולך לפי התכנית.

לפי תכנית הלא ברורה עבורי כרגע, אבל ברורה ומובנית, מלאת שמחה ואהבה- עבור מי שיצר אותה.
גם אותי, הישנה והחדשה.
השלמה.



מוזיקה!


פתאום שמתי לב על זוגות, היושבים מסביב לבמה בצורת מניפה.
כמה שקט, רוך ועדינות בגוונים שונים יש בכל אחד מהם!
היו כאלה שנשאנו זה על זה,
היו גברים " מבעבעים" לצד נשים השקטות,
היו כאלה- ששקעו בהקשבה, תוך תחושת חום המנחם והבטוח של כתף של בן זוגם
שבמהלך שנים מרגיש כמו משהו רגיל- כמו חמצן...
והיו כאלה שלא ממש התעניינו במוזיקה שבחוץ- ורק ליטפו את ידו או ידה של בת זוג, 
תוך חיוך למשהו שידוע רק להם...

אני הייתי עם גרסה החדשה של משפחתי- ולראשונה ללא גבר שליצידי ( צירוף מקרים מעניין).
והייתי רגועה לגמרי.
לא היה חסר לי כלום.
כל אחד נהנה בדרכו - ואני רק הייתי שם.
ללא ציפיות מאנשים שסביבי, ללא צער על מה שלא קרה, ללא רצון לשנות משהו...

מוזיקה!
תודה שלא נעלמת מחיי!
את משנה את מקומות של מפגשים שלנו,
את הסביבה,
את התוכן הנשמע והמורגש- אבל את כאן.
בדיוק כמו החיים.
בדיוק כמו הדיגדוג של הלב המתרחב וממשיך לאהוב.

מרי מאור
יולי 2016
דנבר


תגובה 1:

  1. אני והאקס שלי נפרדנו לפני שנה וחודשיים והייתי בחודש השישי להריון. שנינו אוהבים אחד את השני וזה היה הלם עבורי וזה ממש שבר לי את הלב. ניסיתי להתקשר אליו ושני הקווים נותקו. ניסיתי להשיג אותו ברשתות החברתיות, אבל הוא סילק אותי מהן. ניסיתי להגיע להורים שלו והם אמרו לי שהבן שלהם אמר שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה לראות אותי והם לא יודעים מה לא בסדר. בכיתי ובכיתי כל יום כי אהבתי אותו מאוד. עד שילדתי ​​והתינוק היה בן שנה, לא הצלחתי להחזיר את אהבתי. שוב, התבלבלתי. אני לא יודע מה לעשות וגם איבדתי את העבודה ואין לי כסף לטפל בתינוק. הייתי אומללה בחיים אז בכיתי לאחותי וסיפרתי לה את הבעיה שלי ואמרתי שהיא יודעת על כישוף עוצמתי של ד"ר אפטה שעוזר לה כשהיא לא הצליחה להיכנס להריון. יצרתי איתו קשר במייל והוא אמר שהוא יעזור לי ואמר לי שאישה שמה כישוף על בעלי ואמרה שהוא יעזור לי לשבור את הכישוף כדי שבעלי יחזור אליי לנצח והדבר יהיה שלי. זו הייתה הפתעה גדולה עבורי שכל מה שהוא אמר קרה. בעלי מיד חזר אלי ואמר לי לסלוח לו. תודה רבה למטיל הקסמים החזק והאמיתי הזה. אני מתפלל שהוא יחיה זמן רב ויעשה עוד מהעבודה הנפלאה שלו. אם יש לך בעיה שמטרידה אותך בחיים, עליך ליצור קשר עם שחקן הכישוף החזק הזה! הוא יכול לעזור לך. הוא לא יאכזב אותך, אתה יכול להגיע אליו דרך כתובת ה-gmail: drapata4@gmail.com או שאתה יכול להשיג אותו דרך הוויבר/וואטסאפ שלו: +1(425) 477-2744

    השבמחק